מנזר יווני-אורטודוקסי בדרך חברון

מנזר יווני-אורטודוקסי בדרך חברון

מנזר יווני-אורטודוקסי בדרך חברון

מנזר יווני-אורטודוקסי בדרך חברון

קברי נחל קדרון הינם ארבעה קברים החצובים בסלע השוכנים לרגלי הר הזיתים ומתוארכים לתקופת בית שני (539 לפנה"ס- 70 לספירה). עמק קדרון או בשמו הנוסף "עמק יהושפט" הוא למעשה אחד ממתחמי הקבורה החשובים ביותר בתקופת הבית השני. מסורת הקבורה באזור החלה כבר בתקופת בית ראשון (1000-586 לפנה"ס) בתחומי כפר השילוח (סילוואן) השוכן מעט מדרום לקברי נחל קדרון. בתחומי נחל קדרון, למרגלותיו המזרחיים של הר הבית, נקברו השמנא והסלתא של העיר ירושלים מחוץ לחומות העיר. המסורות השונות שהתפתחו סביב הקברים קשרו אותם לאישים חשובים מתקופת בית ראשון למרות שכל ארבעת הקברים נבנו בתקופה מאוחרת יותר.

יד אבשלום – זהו הקבר המפורסם ביותר מבין הארבעה. מצבת יד אבשלום נחשבת לאחד המונומנטים היפים והמפוארים מתקופת בית שני בארץ ישראל. מבנה מרשים זה הוא הגבוה והשלם מבין כל המצבות העתיקות ברחבי הארץ. מבנה יד אבשלום משלב אלמנטים שונים של אדריכלות יוונית ומצרית, סגנון ייחודי ונדיר לתקופה. המבנה ששרד עד ימינו כמעט בשלמותו מתוארך למאה ה-1 לספירה. המסורת קושרת את המצבה עם אבשלום בנו של דוד המלך ומכאן שמה. עם השנים התפתח מנהג של הבאת בנים סוררים אל יד אבשלום וסקילת המצבה.

קבר יהושפט - הינו הקבר הכי פחות מוכר מבין ארבעת הקברים שכן אין הוא מופיע בחזית כיתר הקברים אלה מסתתר מאחורי יד אבשלום. הקבר מורכב משמונה חדרים ובכניסה ניצב גמלון מפואר המעוטר בשריגי עלים ופירות. מבנה קבר יהושפט משלב מוטיבים מזרחיים עם אדריכלות יוונית. ישנם חוקרים הטוענים כי יד אבשלום וקבר יהושפט תוכננו כיחידה אחת. קבר יהושפט מיוחס במסורת ליהושפט מלך יהודה למרות שנבנה מאות שנים מאוחר יותר ככל הנראה במאה ה-1 לספירה.

קבר בני חזיר - זוהי המצבה היחידה ששייכותה ידועה בוודאות שכן בחזית הקבר נמצאת כתובת בזו הלשון: "זה הקבר והנפש של אלעזר חניה יועזר יהודה שמעון יוחנן בני יוסף בן עובד יוסף ואלעזר בני חניה כוהנים מבני חזיר". בני חזיר הם משפחת כוהנים ידועה במקרא עוד מתקופת בית ראשון. מערת הקברים מורכבת מפרוזדור המוביל לחדרי כוכים בה נקברו הנפטרים ובצד המערה נמצאות מדרגות המובילות אל פני הקרקע שלמעלה. כמו כן מצוי במערה מסדרון המקשר את המערה עם הרחבה בה ניצב "קבר זכריה". המבנה בנוי בסגנון יווני אדריכלי מובהק (הסגנון הדורי) ואינו משלב סגנונות בניה נוספים. זו הסיבה שנראה שקבר בני חזיר הינו הקבר הקדום ביותר מבין הארבעה והוא מתוארך למאה ה-2 לפנה"ס לתקופת ימי החשמונאים (167-63 לפנה"ס).

קבר זכריה - זהו מבנה מפואר ומרשים במיוחד החצוב כולו בסלע. למבנה צורת קוביה ולו גג בצורת פירמידה. גם מצבה זו משלבת אלמנטים יוונים ומצריים בדומה למצבת יד אבשלום, אם כי למצבה זו אין פתח כיתר המצבות. תחת המצבה מצוי מבנה קבורה קטן בו שכן הנפטר. מסורות שונות התפתחו סביב קבר זכריה. האחת משייכת את המצבה לזכריה בן יהוידע הכהן ואילו השנייה מיחסת אותה לזכריה בן ברכיה הנביא. כך או אחרת שניהם אישים הנזכרים במקרא בתקופת הבית הראשון, ואילו המצבה נבנתה מאות שנים מאוחר יותר ככל הנראה במאה ה-1 לספירה.

מנזר יווני-אורטודוקסי בדרך חברון

כיפה של אולם ה'קתולקון' - אולם התפילה היווני-אורתודוקסי

הקארדו (לטינית: Cardus) היה כינויו של הנתיב שחצה ערים ומחנות צבא באימפריה הרומית מצפון לדרום.

הקארדו שימש בדרך כלל כמרכז המסחרי של העיר, והיו בו חנויות וסוחרים ונקרא גם "קארדו מקסימוס" - הקארדו הגדול. הרחוב המשני, הניצב לקארדו, נקרא דקומאנוס. פירוש המונח "קארדו" בלטינית הוא "ציר מרכזי" (כמו במילה קרדינל) ולכן, בהשאלה, שם הרחוב הראשי בעיר הרומאית. למרות הדמיון בשם, אין קשר בין ה"קארדו" הלטיני לבין ה"קרדיה" היוונית, שמשמעותה "לב" (כמו במילה "קרדיולוג"). בצומת הדרכים בין הקארדו והדקומאנוס הייתה כיכר גדולה, בה היה הפורום הרומי.

בירושלים, היה הקארדו הרחוב ראשי בתקופה הרומית והביזנטית, ונמתח בתוואי העובר משער שכם לשער ציון. בשונה מרוב הערים הרומיות, בירושלים נבנה גם קארדו מכסימוס נוסף, הקארדו המשני שנמשך משער שכם לכיוון שער האשפות בתוואי הגיא המרכזי המכונה על ידי יוספוס פלביוס, ה"טירופיאון" (ויקיפדיה).