"יד אבשלום" היא מצבה מונומנטלית הנמצאת בנחל קדרון, בין הר הזיתים והר הבית. היא שוכנת סמוך לצלע הר הזיתים, לצד מבני קבורה מפוארים נוספים כקבר בני חזיר וקבר זכריה. שם המצבה מצביע על מסורת המקשרת אותה למצבה שנבנתה בידי אבשלום בנו של דוד המלך, אך לפי המחקר הארכאולוגי, זהו קבר המתוארך לתקופת המאה ה-1 לפנה"ס, מאות רבות של שנים לאחר זמנו של אבשלום.
(wikipediq.org)

קבר בני חזיר - נחל קדרון
אחד מהמבנים העתיקים בירושלים (למרגלות הר הזייתים)

קברי נחל קדרון הינם ארבעה קברים החצובים בסלע השוכנים לרגלי הר הזיתים ומתוארכים לתקופת בית שני (539 לפנה"ס- 70 לספירה). עמק קדרון או בשמו הנוסף "עמק יהושפט" הוא למעשה אחד ממתחמי הקבורה החשובים ביותר בתקופת הבית השני. מסורת הקבורה באזור החלה כבר בתקופת בית ראשון (1000-586 לפנה"ס) בתחומי כפר השילוח (סילוואן) השוכן מעט מדרום לקברי נחל קדרון. בתחומי נחל קדרון, למרגלותיו המזרחיים של הר הבית, נקברו השמנא והסלתא של העיר ירושלים מחוץ לחומות העיר. המסורות השונות שהתפתחו סביב הקברים קשרו אותם לאישים חשובים מתקופת בית ראשון למרות שכל ארבעת הקברים נבנו בתקופה מאוחרת יותר.

יד אבשלום – זהו הקבר המפורסם ביותר מבין הארבעה. מצבת יד אבשלום נחשבת לאחד המונומנטים היפים והמפוארים מתקופת בית שני בארץ ישראל. מבנה מרשים זה הוא הגבוה והשלם מבין כל המצבות העתיקות ברחבי הארץ. מבנה יד אבשלום משלב אלמנטים שונים של אדריכלות יוונית ומצרית, סגנון ייחודי ונדיר לתקופה. המבנה ששרד עד ימינו כמעט בשלמותו מתוארך למאה ה-1 לספירה. המסורת קושרת את המצבה עם אבשלום בנו של דוד המלך ומכאן שמה. עם השנים התפתח מנהג של הבאת בנים סוררים אל יד אבשלום וסקילת המצבה.

קבר יהושפט - הינו הקבר הכי פחות מוכר מבין ארבעת הקברים שכן אין הוא מופיע בחזית כיתר הקברים אלה מסתתר מאחורי יד אבשלום. הקבר מורכב משמונה חדרים ובכניסה ניצב גמלון מפואר המעוטר בשריגי עלים ופירות. מבנה קבר יהושפט משלב מוטיבים מזרחיים עם אדריכלות יוונית. ישנם חוקרים הטוענים כי יד אבשלום וקבר יהושפט תוכננו כיחידה אחת. קבר יהושפט מיוחס במסורת ליהושפט מלך יהודה למרות שנבנה מאות שנים מאוחר יותר ככל הנראה במאה ה-1 לספירה.

קבר בני חזיר - זוהי המצבה היחידה ששייכותה ידועה בוודאות שכן בחזית הקבר נמצאת כתובת בזו הלשון: "זה הקבר והנפש של אלעזר חניה יועזר יהודה שמעון יוחנן בני יוסף בן עובד יוסף ואלעזר בני חניה כוהנים מבני חזיר". בני חזיר הם משפחת כוהנים ידועה במקרא עוד מתקופת בית ראשון. מערת הקברים מורכבת מפרוזדור המוביל לחדרי כוכים בה נקברו הנפטרים ובצד המערה נמצאות מדרגות המובילות אל פני הקרקע שלמעלה. כמו כן מצוי במערה מסדרון המקשר את המערה עם הרחבה בה ניצב "קבר זכריה". המבנה בנוי בסגנון יווני אדריכלי מובהק (הסגנון הדורי) ואינו משלב סגנונות בניה נוספים. זו הסיבה שנראה שקבר בני חזיר הינו הקבר הקדום ביותר מבין הארבעה והוא מתוארך למאה ה-2 לפנה"ס לתקופת ימי החשמונאים (167-63 לפנה"ס).

קבר זכריה - זהו מבנה מפואר ומרשים במיוחד החצוב כולו בסלע. למבנה צורת קוביה ולו גג בצורת פירמידה. גם מצבה זו משלבת אלמנטים יוונים ומצריים בדומה למצבת יד אבשלום, אם כי למצבה זו אין פתח כיתר המצבות. תחת המצבה מצוי מבנה קבורה קטן בו שכן הנפטר. מסורות שונות התפתחו סביב קבר זכריה. האחת משייכת את המצבה לזכריה בן יהוידע הכהן ואילו השנייה מיחסת אותה לזכריה בן ברכיה הנביא. כך או אחרת שניהם אישים הנזכרים במקרא בתקופת הבית הראשון, ואילו המצבה נבנתה מאות שנים מאוחר יותר ככל הנראה במאה ה-1 לספירה.

בראש חודש חשוון תס"א (27 באוקטובר 1700) התיישבה במקום חבורת עולים מאירופה בהנהגת רבי יהודה חסיד, והקימו בית כנסת. בח' חשוון תפ"ב (27 באוקטובר 1721) , שרפו ערבים את בית הכנסת והחצר.
בשנת תקע"ו (1816), כמעט 100 שנה אחרי החורבן הראשון של בית הכנסת, הצליחו עסקנים המשתייכים לעליית תלמידי בית הכנסת הגר"א, להשיג "פרימן" (רשיון) מקושטא לביטול החובות הישנים וחידוש הבניין. והוא נחנך מחדש בשנת תרכ"ד (1864). חידוש בית הכנסת, והקמת החורבה על תילה, נתפסה כסימן לתחילת הגאולה.
מאז הקמתה הפכה "החורבה" או בשמה המלא "בית הכנסת בית יעקב שבחצר חורבת רבי יהודה חסיד" - לבית הכנסת הגדול, המפואר והחשוב בכל ארץ ישראל ולמרכז החיים ברובע...
בהיכל זה הוכתרו רבניה האשכנזים של ירושלים וארץ ישראל. פה בתפילה חגיגית הופקד דגל הגדודים העבריים שנלחמו במלחמת העולם השניה. וממקדש מעט זה יצאה הזעקה להצלת יהודי אירופה, בעצרת תפילה שבראשה עמדו הרב הראשי יצחק איזיק הלוי הרצוג, והאדמו"ר רבי מרדכי אלטר מגור.
יומיים לאחר שנפל הרובע במאי 1948, פוצצו הירדנים את בית הכנסת, כמעשה סמלי המבטא את נצחונם. כך הפכה "החורבה" לגל חורבות בפעם השניה בתולדותיה. רצף החיים היהודיים ברובע היהודי נקטע ל-19 שנים.
אחרי מלחמת ששת הימים נתגלה לבאי הרובע היהודי מראה חורבותיו. כמו הרובע, גם "החורבה" הייתה גל של הריסות...
מששוקם הרובע החליטו המתכננים שלא להתמודד עם המונומנטים ההיסטוריים שהיו סמלי הרובע וחרבו. בתי הכנסת נוקו מהריסותיהם ומה שנמצא, שוחזר כמתחם ארכיאולוגי. קשת הקיר הצפוני שוחזרה ונשארה עדות אילמת צועקת לשמים.
החורבה הייתה חלק ממסכת האדריכלות של ירושלים. כיפת החורבה הפכה לסמל ולדמות לבית כנסת. היא חרוטה בזיכרון הקולקטיבי של העם היהודי, וניתן לחוש בחסרונה.
החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי, החליטה להחזיר עטרה ליושנה ולשחזר את בית כנסת "החורבה" כפי שהיה. –נכון להיום נמצא הפרוייקט בשלבי בנייה .

נחל קדרון